אתנומוזיקולוגיה

ד"ר נעמי כהן-צנטנר

אתנומוזיקולוגיה
טלפון
דוא"ל
naomi.cohn-zentner@biu.ac.il
משרד
בניין מוזיקה (1005), חדר 9
תחומי עניין

ד"ר נעמי כהן צנטנר הצטרפה לסגל המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר־אילן בשנת 2021. היא מתמחה באתנו־מוזיקולוגיה ומובילה אנסמבל קולי ייחודי, המתמחה ברפרטואר של ניגונים חסידיים ופיוטים.

    קורות חיים

    ד"ר נעמי כהן צנטנר היא אתנו־מוזיקולוגית המתמחה בממשקים שבין מוזיקה ליטורגית יהודית והמרחב הביתי, בין מוזיקה ישראלית פופולרית ומוזיקה יהודית, ובעת האחרונה, גם בקהילות חדשות המשלבות מסורות מוזיקליות אשכנזיות וספרדיות בליטורגיה המתחדשת שלהן. בתחומי מחקרה גם מרחבים מוזיקליים משותפים בצפת בתקופה העות'מאנית המאוחרת ומעמדים מוזיקליים חדשים של נשים דתיות וחרדיות בישראל.

    ד"ר כהן צנטנר השלימה תואר ראשון במוזיקה באוניברסיטת בר־אילן ותואר שני במוזיקולוגיה באוניברסיטת מקגיל (McGill) שבמונטריאול, קנדה. את התואר השלישי השלימה בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחייתו של פרופ' אדוין סרוסי ואת עבודת הדוקטורט כתבה בנושא: "תמורות במורשת האשכנזית במרחב הביתי: שירת זמירות שבת בציבור הדתי־לאומי בישראל".

    בשנת 2014 קיבלה ד"ר כהן צנטנר מענק מחקר במרכז לאוניד נבלזין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה, באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנים 2015–2017 קיבלה מלגת פוסט־דוקטורט להתמחות בקבוצת האייקור (I-CORE תוכנית מרכזי המצוינות בישראל) "דעת המקום לחקר תרבויות של מקום בתרבות היהודית המודרנית".

    בשנים 2016–2021, שימשה ד"ר כהן צנטנר מרצה וראש המסלול לתואר שני במוזיקה יהודית במכון שכטר למדעי היהדות; ובשנת 2019 היתה חוקרת אורחת במרכז לחקר מדעי היהדות באוניברסיטת אוקספורד בפרויקט מחקר בנושא "המוזיקה היהודית בעת המודרנית המוקדמת".

    נושא המחקר הנוכחי שלה, שעליו זכתה ד"ר כהן צנטנר במענק הקרן המדע הלאומית (ISF) עם ד"ר אביגיל ווּד מאוניברסיטת חיפה, הוא "קול רוחני: משלך פרקטיקות מוזיקליות חדשות בקרב נשים דתיות בישראל".

    מחקר

    עוד כילדה עניינו אותי מקורות הלחנים ששרנו בבית הכנסת וזמירות השבת ששמעתי בשולחן המשפחתי. בעבודת הדוקטור שלי התמקדתי במוזיקה במעגל האינטימי המשפחתי ובשינויים שחלו ברפרטואר האשכנזי של לחני הזמירות עם העלייה ארצה והמפגש עם קהילות מוזיקליות חדשות בארץ. מחקר אחר, הקשור גם הוא לשירה המשפחתית בשולחן השבת, בחן את לחני שיר המעלות (תהלים קכ"ו) ששרים יהודי גרמניה בישראל כאתר של זיכרון של קהילה ומקום.

    הסתכלות מעמיקה במעגלי השתייכות ששירה משותפת מבטאת או במקומות שאליהם משייך את עצמו האדם כשהוא או היא שרים לחן מסורתי מעניינים אותי לא רק בהקשרים של קהילות מוזיקליות, אלא גם מתוך הבנה כי רפרטוארים תמיד נבנים על בסיס משא ומתן בין האישי ובין הקולקטיבי. חקר המוזיקה המסורתית והביטויים המחודשים שלה בישראל היום מרתקים אותי. המוזיקה של קהילות ישראל משמשת היום כחומר ביד היוצר אם במרחב הציבורי כמוזיקה של "בית אבא" ואם כאלטרנטיבה לרענון ולחידוש התפילה במסגרות שמרניות יותר של בית הכנסת, כאשר לחנים מקהילה אחרת משולבים בתוך ליטורגיה קיימת. עסקתי בכך במחקר על קהילות עכשוויות בארץ המשלבות מסורות מוזיקליות אשכנזיות וספרדיות מפרספקטיבה היסטורית.

    המוזיקליות הגוברת והולכת של המרחבים הציבוריים בישראל ובייחוד השילוב של מוזיקה מסורתית בתוכם עם כל הסמליות והמטען שלה, מרתקים בעיניי ומהווים כר פורה למחקר כדי להבין טוב יותר את החברה הישראלית ואת התהליכים המתרחשים בה. חקר המוזיקה בחיי היום־יום ובאירועים מיוחדים יכול לעזור לנו להבין טוב יותר לא רק את העדפותיו האישיות של אדם, אלא גם את השתייכותו הקהילתית ואת זהותו האישית.

    המחלקה למוזיקה היא מקום טבעי בעבורי, כמי שגדלה מתוך המחלקה ותמיד שאפה לחזור אליה. הסטודנטים הסקרנים, סגל המרצים המגוון והעובדה שבכל שעה משעות היום נשמעת מוזיקה במסדרונות יחד עם החשיבות שניתנת במחלקה לאתנו־מוזיקולוגיה ולמוזיקה יהודית – כל אלה הופכים את המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר־אילן למקום של חוויה, למידה ומחקר שבו אני מרגישה בבית.

    עם כל השמחה שבלדבר על מוזיקה ולחקור אותה, אין כמו לעשות וללמד מוזיקה. אני שמחה להוביל אנסמבל קולי ייחודי במחלקה למוזיקה שבו אנחנו לומדים לבצע רפרטואר של ניגוני ריקוד ושמחה, ניגוני התוועדות ודבקות מן החצרות החסידיות השונות מתוך הבנת הקונטקסט שבו הם מבוצעים והפעולה שהם אמורים לפעול על פי מחשבת החסידות. בהמשך, האנסמבל יתמקד גם בבביצוע רפרטוארים של זמירות השבת ופיוטים.

    נוסף על כך, אני משמשת לעתים שליחת ציבור וקוראת בתורה, בהפטרה ובמגילת אסתר. בשנת 2018 הקמתי עם צוות ברוך כשרון את תוכנית "אשירה תהילות" להכשרת ציבור. שימשתי ראש המסלול האשכנזי לצד הרב אורי קרויזר ואני ממשיכה ללמד בו שיעורים על נוסח התפילה האשכנזי עד היום. בתוכנית לימדנו על נוסח התפילה האשכנזי ועל הנוסחאות המוזיקליות המאפיינות את התפילות השבת והימים הנוראים. שמחתי להשתתף בתוכנית שמנגישה את הובלת התפילה לציבורים חדשים ובעיקר לנשים, בעידן שבו מתרחבות המסגרות שבהן נשים יכולות להוביל היום תפילה בישראל. כחוקרת אני מאמינה שביצוע והוראה של נוסח התפילה האשכנזי מעמיקים את ההבנה שלי בו באופן שהמחקר העיוני לא יכול לעשות.

     

    קורסים

    מבוא למוזיקה בתרבויות העולם

    סוגיות במוזיקה בתרבויות העולם

    מבוא למוזיקה בקהילות ישראל

    סוגיות בחקר מוזיקה בקהילות ישראל

    מרכיבים של זהות יהודית במוזיקה הפופולרית הישראלית

    אנסמבל קולי: הניגון החסידי, זמירות שבת ופיוטים

    קורסי בחירה: מפגשים מזיקליים בין אשכנזים וספרדים

    פרסומים

    מאמרים בכתבי־עת

    1. "המימד הקהילתי של זמירות השבת בציבור הדתי לאומי בישראל" בתוך ציונות דתית כרך ח תשפ"ב עמ’ 133-162."Hameimad ha kehilati shel z'mirot hashabbat batzibur hadat leumi" (The communal aspect of singing Zemiroth in the religious Zionist sector) in Ziyonut Datit 8 (2022): pp. 133-162. .
    2. "The secret of many voices":  Blended prayers in Israel from a historical perspective” in Kenishta: Studies of the Synagogue World, vol. 5 (2022).

     

    1. "Resounding Ritual Time and Place: Psalm 126 in the German-Jewish Tradition" in Hebrew Studies , vol. 60, 2019: pp. 223-254.

     

    1. "ניגונים עתיקים לחברה חדשה: זמירות שבת אצל בני עקיבא וצעירי הציונות הדתית" בתוך עיונים בתקומת ישראל 6 מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות (2014) עמ' 713-740. "Nigunim Atikim leChevra Chadasha: Zemirot Shabbat etzel Bnei Akiva vetzeirey hatzionut hadatit" [Ancient ‎‎Melodies for a New Society: Zemirot Shabbat among Bnei Akiva and Religious Zionist Youth] in Studies in Israeli and Modern Jewish Society, vol. 6, Ben-Gurion Research Institute for the Study of‏ ‏Israel and Zionism, ‎‎2014. pp. 713-740

     

    1. "Singing the Bible with a Modern Inflection: Biblical Aspects in Israeli Popular Music" in Journal of Synagogue Music. Vol. 34 (Fall 2009): 171-198.

     

    1. Crossing Over; Sephardic Influences in the Liturgy of Ashkenaz Orthodox Jews of London (VDM Verlag, 2008).

     

    1. “Sephardic influences in the Liturgy of the Ashkenazi Orthodox Jews in England” in Journal of Synagogue Music, Vol. 32 (Fall 2007): 177-187.

     

    מאמרים ופרקים בספרים

    1. "Singing at the Sabbath Table: Zemiroth as a Family History, " In The Oxford Handbook of Jewish Music Studies, ed. Tina Fruhauf  (2023: in print)

     

    1. “Attah Echad: milachan Ashkenazi leshir Ivri lelachan liturgi" [Attah Echad-from an Ashkenazi melody to a Hebrew folksong to a liturgical tune] in Histaglut vesgulot bemuzika yehudit, ed. Yuval Shaked, Haifa University Press, 2015. pp. 55-68. 

     

    תאריך עדכון אחרון : 11/02/2024