פרופ' אבי גלבוע
קורות חיים
רקע אקדמי:
תואר ראשון: פסיכולוגיה (ראשי) ומוזיקה (משני) באוניברסיטת בר-אילן (1994-1996)
תואר שלישי (מסלול ישיר לדוקטורט): במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (1997-2002) בהנחיית פרופ' דניאל אלגום
תרפיה במוזיקה: דיפלומה במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן (1998-1999)
מרצה:
מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית במגוון קורסים הקשורים למחקר (1996-2008)
מרצה במכללה החרדית בירושלים בתכנית עבודה סוציאלית (2001-2010)
מרצה במחלקה למוזיקה במגוון קורסים בתחום התרפיה במוזיקה (2002-היום)
תפקידי ניהול וארגון:
ראש המחלקה למוזיקה, אוניברסיטת בר-אילן (2016-היום)
ראש תכנית תרפיה במוזיקה במכללה החרדית (2012-2016)
ראש המגמה לתרפיה במוזיקה, אוניברסיטת בר-אילן (2016-היום)
מנהל מרכז מיתרים, אוניברסיטת בר-אילן (2016-היום)
עורך משנה בכתב העת Voices: A World Forum for Music Therapy
חבר מועצה (board), המכון לקידום האינטגרציה (2016-היום)
חבר המועצה האקדמית העליונה, מכללת גבעת וושינגטון (2016-היום)
חבר המועצה העליונה של איגוד המטפלים באומנויות (יה"ת) (2016-היום)
הנחיית סטודנטים
מנחה סטודנטים רבים לתזה, עבודה שוות ערך לתזה ודוקטורט. להלן פירוט המונחים עם כותרות עבודות המחקר שלהם:
עבודות שהסתיימו:
עבודות תזה:
עבודות שוות ערך לתזה:
עבודות דוקטורט:
מחקר
תחומי המחקר שלי נעים סביב מספר צירים עיקריים:
1. תרפיה במוזיקה, פיתוח מודלים: כאן אני עובד, יחד עם תלמידי מחקר (תואר שני ושלישי) על פיתוח מודלים טיפוליים חדישים ובוחן כיצד ליישם אותם בשטח באופן מועיל ובאופן שיאפשר את המשך התפתחותם. בציר זה ניתן להזכיר את פיתוח מודל ליצירת סיפורי חיים מוזיקליים עם זקנים אשר פיתחתי יחד עם נעמי לוי בעבודת התזה שלה ועתה - בעבודת הדוקטורט שלה, פיתוח מודל להטמעת רדיו בית ספרי בבית ספר לילדים עם מגבלות שכליות יחד עם ניר סרי, סטודנט תואר שלישי.
2. תרפיה במוזיקה, תיאורטי: כאן אני עובד על הבנה של תהליכים הרלוונטיים לתחום התרפיה במוזיקה אשר יש להם נגיעה לתיאוריות שונות ומגוונות. בכלל זה מספר עבודות מחקר בנושא המשמעות הפסיכולוגית של כלי נגינה, סוגיות של זהות דתית ואמונה בקרב מטפלים במוזיקה, דילמות בקרב מטפלים במוזיקה חרדיים ועוד. גם כאן, רוה העבודה שלי היא בשיתוף עם תלמידי מחקר בתואר שני שלישי.
3. הפסיכולוגיה של המוזיקה: כאן אני עובד על מגוון תחומים שנוגעים פחות לתרפיה במוזיקה ויותר לקו התפר שבין מוזיקה ופסיכולוגיה. למשל, מחקר על מוזיקה ורגשות, מחקר על זייפנות, מחקר על משמעותה של מוזיקה ברחם ועוד.
קורסים
רוב הקורסים שאני מלמד מיועדים לסטודנטים לתואר שני במגמה לתרפיה במוזיקה:
- תיאוריות ושיטות בתרפיה במוזיקה
- השיר ככלי טיפולי
- שיטות מחקר בתרפיה במוזיקה
- שיטות מחקר מתקדם
- כתיבה אקדמית
- אלתור: סימולציות קליניות
- הדרכה בקבוצות קטנות
חלק מן הקורסים ניתנים לכלל הסטודנטים במחלקה למוזיקה:
- הידברות מוזיקלית בין ערבים ליהודים
- מוזיקה בקהילה
- קולוקוויום מחלקתי
פירסומים
מאמרים ופרקים בספרים (ניתן לראות גם בכתובתי ב-ResearchGate)
Gilboa, A., & Almog, Y. (2017). Why that instrument? A bibliographic study of the reasons instruments are chosen by music therapy clients. Nordic Journal of Music Therapy. DOI: 10.1080/08098131.2016.1272625
Antebi, J., & Gilboa, A. (2017) Sing it out: How LGBTQ singer-song-writers use songs in their coming out process. Musiktherapeutische Umschau 38 (1), 28-37. [In German].
Weiss, C., Dassa, A., & Gilboa, A. (2017). The Clinical and Theoretical Trends of Music Therapists: The Israeli Case. Voices: A worlds Forum for Music Therapy. DOI: 10.15845/voices.v17i1.889
Seri, N., & Gilboa, A. (2017). When music therapists adopt an ethnographic approach: Discovering the music of ultra-religious boys in Israel. Approaches: An Interdisciplinary Journal of Music Therapy, First View (Advance online publication), 1-15. Retrieved from http://approaches.gr/seri-a20170308/
Gilboa, A. (2016). Let's talk music – A model for enhancing intercultural communication: Trying to understand why and how music helps. Voices: A world Forum for Music Therapy, 16 (1).
Gilboa, A., & HaCohen, A. (2016). Religion, spirituality, and faith in music therapy: A preliminary study. Ben Ha'Milim, 10 (1). [In Hebrew].
Fisher, A., & Gilboa, A. (2016). The roles of music amongst musician Holocaust survivors before, during, and after the Holocaust. Psychology of Music, doi: 10.1177/0305735615624772
Gilboa, A. (2015). Ebony, ivory and other shades of music therapy training in Israel: Some multicultural thoughts and considerations. In K. Goodman (Ed.), International perspective in music therapy education and training (pp. 130-158). Charles C. Thomas.
Aronoff, U., & Gilboa, A. (2014). Music and the closet: The roles music plays for gay men in the "coming out" process. Psychology of Music, 43(3), 423-437.
Bensimon, M., Einat, T., & Gilboa, A. (2013). The impact of relaxing music on prisoners' levels of anxiety and anger. International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology, 59(4), 406-423.
Gilboa, A. (2013). The dual nature of the womb and its implications for music therapy. Nordic Journal of Music Therapy, 23(3), 23-35.
Granot, R.Y., Israel-Kolatt, R., Gilboa, A., & Kolatt, T. (2013). Accuracy of pitch matching significantly improved by voice model. Journal of Voice, 27(3), 390.313-390.e20.
Tal-Shmotkin, M., & Gilboa, A. (2013). Do behaviors of string quartet ensembles represent self-managed teams? Team Performance Management, 19, (1/2), 57-71.
Gilboa, A. (2012). Developments in the MAP: A method for describing and analyzing music therapy sessions. Nordic Journal of Music Therapy, 21(1), 57-79.
Cohen, S., Gilboa, A., Bergstrom-Nielsen, C., Leder, R., & Milstein, Y. (2012). A multiple-perspective approach to graphical notation. Nordic Journal of Music Therapy, 21(2), 153-175.
Gilboa, A., Zilberberg, D., & Lavie, D. (2011). What's a piano? Music therapists portray the 'musical personality' of the piano. Music Therapy Perspectives, 29(2), 138-148.
Gilboa, A. & Tal-Shmotkin, M. (2010). String quartets as Self-Managed Teams: An interdisciplinary perspective. Psychology of Music, Published online before print November 8, 2010, doi: 10.1177/0305735610377593.
Gilboa, A., & Roginsky, E. (2010). Examining the dyadic music therapy treatment (DUET): The case of a CP child and his mother. Nordic Journal of Music Therapy, 19(2), 103-132.
Bensimon, M., & Gilboa, A. (2010). The music of my life: The impact of the musical presentation on the sense of purpose in life and on self-consciousness. The Arts in Psychotherapy, http://dx.doi.org/10.1016/j.aip.2010.03.002.
Gilboa, A., & Ben-Shetrit, S. (2009). Sowing seeds of compassion: The case of a music therapy integration group. The Arts in Psychotherapy, 36(4), 251-260.
Gilboa, A., Yehuda, N., & Amir, D. (2009). Let's talk music: A musical-communal project for enhancing communication among students of multi-cultural origin. Nordic Journal of Music Therapy, 18(1), 3-31.
Bodner, E., & Gilboa, A. (2009). On the power of music to affect intergroup relations. Musicae scienciae, 31(1), 85-115.
Gilboa, A., & Bodner, E. (2009). What are your thoughts when the national anthem is playing? An empirical exploration. Psychology of Music, 37(4), 459-484.
Gilboa, A. (2007). Testing the MAP: A graphic method for describing and analyzing music therapy sessions. The Arts in Psychotherapy, 34(4), 304-320.
Gilboa, A., & Bensimon, M. (2007). Putting clinical process into image: A method for visual representation of music therapy sessions. Music Therapy Perspectives, 25(1), 32-42.
Bodner, E., & Iancu, I., Gilboa, A., Sarel, A., Mazor, A., & Amir, D. (2007). Finding words for emotions: The reactions of patients with major depression disorder towards various musical excerpts. The Arts in Psychotherapy, 34, 142-150.
Gilboa, A., Bodner, E., & Amir, D. (2006). Emotional communicability in improvised music: the case of music therapists. Journal of Music Therapy, 18(3), 198-225.
Bodner, E. & Gilboa, A. (2006). Emotional communicability in music therapy: Different instruments for different emotions? Nordic Journal of Music Therapy, 15(1), 3-16.
Bodner, E., Gilboa, A. & Amir, D. (2006). The unexpected side-effects of dissonance. Psychology of Music. 35, 286-305.
רוגינסקי, א. וגלבוע, א. (2013). דואט: מודל לטיפול דיאדי במוזיקה בילדים עם שיתוק מוחין ובאימותיהם. בתוך ד. אמיר וכ. אלפנט (עורכות). התשמע קולי: מחקרים חדשניים בתרפיה במוסיקה (עמ' 55-83). קריית ביאליק: הוצאת אח.
יהודה, נ. וגלבוע, א. (2012). פרויקט הידברות מוסיקלית: עולים חדשים מתמודדים עם קונפליקטים של זהות ושייכות באמצעות מוסיקה. בתוך א. הוס, ל. קסן וע. שגב (עורכות), ליצור מחקר, לחקור יצירה: שימוש בדימויים במחקר חברתי בישראל (עמ' 115-137). באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
רותם, ע., גרבר, י., מדינה, ד. וגלבוע, א. (2012). לימודי תרפיה במוסיקה ומשמעותם: נקודת המבט של הסטודנטים. בין המילים
הרצאות בכנסים
Author of Paper, A., & Author of Paper, B. (Year, Month date). Title of paper. Paper presented at Title of Conference: Subtitle of Conference, Location. Place of publication: Publisher.
תאריך עדכון אחרון : 11/02/2024