ספרים מאת חברי סגל המחלקה

הספר בודק את הקשר בין הטקסט והמוזיקה של שירים שהולחנו במאה ה- 19. כיצד התייחסו המלחינים שוברט, שומאן, ברהמס, וולף ומאהלר לטקסטים של משוררים בני התקופה, וכיצד עִצבו מחדש את הטקסטים הללו.

הם הפקידו את הטקסט בידי שני כלים השותפים לפרשנות: הקול (בפי הזמר/ת) המשקף את הלך הנפש של הדובר/ת, והפסנתר (או התזמורת), המתארים את האוירה והסביבה החיצונית והפנימית. כך שנוצרה ישות או יצירה חדשה כתוצאה מהתמזגות הפואמה והשיר המולחן.

מעשה הפרשנות משלב בין חוויית הקורא לבין הטקסט. בחקר השיר האומנותי כמה שלבים: המשורר (שחיבר את השיר) – המלחין (שכתב את הלחן והליווי) – המבצע (שמגיש את היצירה בפרשנות משלו) – והקורא או המאזין (המפרש). כל תוצר כזה עומד בפני עצמו כמושא לפרשנות, וגם מתייחס לקודמו. השיר המולחן מתבונן בפואמה, המבצעים מתייחסים לשילוב בין השניים והקורא/המאזין מפרש הן את הטקסט המולחן והן את אופן הביצוע שלו כתוצר מוגמר. המוטו העובר כחוט השני בתוך נפש הדובר בשירים השונים הוא בדידות, אהבה נכזבת, געגוע אל הלא מושג, התמזגות עם הטבע ומלנכוליה.

קישור לתוכן העניינים

הנדל חיבר את ארבעת הימנוני ההכתרה המפורסמים עבור טקס ההכתרה של המלך ג'ורג' השני ב-1727. המהדורה המדעית החדשה נוקטת בעמדה יוצאת דופן ומציעה למבצעים ולחוקרים קריאה חדשה של כתב היד, המשלבת בין גישת אורטקסט מסורתית לבין מיזעור של כל הפרטים שהנדל הוסיף סביב ביצוע הבכורה כדי לפתור בעיות לא צפויות של איזון העוצמה בין הכלים והקולות, ובין הקולות עצמם. המהדורה החדשה חוזרת, ככל שניתן, לפרטיטורה "הפשוטה" של הנדל, לפני שהעמיס עליה את התיקונים והתוספות.

In this innovative book Avi Gilboa and Laurien Hakvoort use broken strings on an instrument as a metaphor to refer to those frustrating and sometimes upsetting moments when things go wrong in music therapy. Although there are myriad ways in which music therapists can make mistakes and deal with the consequences, there is limited coverage of this subject in the professional literature.

A Performer's Guide to Transcribing, Editing, and Arranging Early Music provides instruction on three important tasks that early music performers often undertake in order to make their work more noticeable and appealing to their audiences.

Traditional approaches to musical form have always adopted a top-down perspective whereby a work's form organizes and unifies the individual parts of the work through an overarching logic. How Sonata Forms turns this view on its head, proposing instead that it was the parts that conditioned and enabled the whole. Relying on a corpus of over a thousand works, author Yoel Greenberg illustrates how the elements of sonata form arose independently of one another, with an overarching idea of form only emerging at the tail end of its formative period during the eighteenth century.

ספר זה עוסק בשתי סוגיות קריטיות במערכת החינוך כיום: האחת, התקשורת בין מורה לתלמיד בכללה ניהול כתה והצעת פתרונות לבעיות משמעת; והשנייה, שינוי ועדכון שיטות ההוראה הקיימות לגישות רלוונטיות למאה ה־21 המשלבות חשיבה יצירתית. ספר זה מנסה לבאר ולחדד את המקום של המורה כדמות משפיעה ומכוננת, למרות שתפקידו השתנה. המורה אמור לפתוח צוהר ללמידה מסועפת, רבת היבטים, ללמד איך ללמוד וכיצד להתמודד עם מאגרי הידע העצומים הקיימים. ספר זה מיועד לאנשי חינוך, חוקרים, מורים והורים שהחינוך יקר לליבם. הוא מציע כיצד ניתן להתגבר על מדכאי למידה ומציע גישות מסקרנות של עשייה יצירתית ולמידה משותפת במאה ה־21.

ספר זה מציע לפני הקורא את סיפוריהם של שני יקומים מקבילים, האחד לא דתי והשני דתי לאומי. ההפתעה הגדולה היא, שהיקומים הללו כה קרובים עד שהם כמעט מתלכדים. סיפורים אלה נפרסים בצורת תכתובת דיאלוגית בין חוקרת מוסיקה וחינוך לחוקר תרבות שנפגשו בין כותלי אוניברסיטת בר אילן. הסיפורים פותחים במוסיקה, ולאט לאט קולפים קליפה אחר קליפה ליהדות, לדת, לישראליות, לחקר המוסיקה, לחיפה בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה ולביוגרפיות של בני הדור השני לשואה. הספר נע בשבילים חופשיים ואסוציאטיביים אך הוא פורס השקפות עולם חבויות, ואולי גם תקווה לעתיד של שיח בחברה עתירת שסעים כמו החברה הישראלית.

מפגש המרתק והרב־חושי שבין קול לכלי בקונצ'רטי לפסנתר ותזמורת של שומאן, ליסט וברהמס הוא נושא ספרה של עטרה איזקסון. ייחודו בכך שהוא מתעמק בזיקות הרגישות בין הסולן לתזמורת, בין קול היחיד וקול הרבים. ה"שיר" הַכֵּלי הינו תופעה המְעַצֶבת את המבנה של יצירות אלו, ומגדירה את הקונצ'רטו הרומנטי. הספר מתאר את עולמם של שלושת המלחינים כולל מובאות מהעיתונות של התקופה ויחסיהם עם אנשי רוח אחרים. למרות ששלושת המלחינים היו מוכרחים ל"הַשמיע את הקול" האישי שלהם בתוך המִסגרת של הקונצ'רטי שלהם לפסנתר – הם מבטאים רעיון אחד: בכל היצירות, מחפשת דמות הפסנתרן את הקול האמיתי שלה. הפסנתרן נאבק עם עצמו ולבסוף מגַלה את השיר המִסתתר בתוכו.

This pathbreaking study reveals Purcell's extensive use of symmetry and reversal in his much-loved trio sonatas, and shows how these hidden structural processes make his music multilayered and appealing.

Writing on Water grasps the phenomenon of sound in prayer, that is, a meaning in sounds and soundscapes, and a musical essence in the act of praying.