מרצה
ד"ר נעמי כהן-צנטנר
קורות חיים
ד"ר נעמי כהן צנטנר היא אתנומוסיקולוגית המתמחה בממשקים שבין מוסיקה ליטורגית יהודית והמרחב הביתי, בין מוסיקה ישראלית פופולרית ומוסיקה יהודית ולאחרונה בקהילות חדשות המשלבות מסורות מוסיקליות אשכנזיות וספרדיות בליטורגיה המתחדשת שלהן. תחומי הענין שלה כוללים גם מרחבים מוסיקלים משותפים בצפת בתקופה העות'אנית המאוחרת ומעמדים מוסיקליים חדשים של נשים דתיות וחרדיות בישראל.
היא למדה תואר ראשון הוראה במוזיקה מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במוזיקולוגיה באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול, קנדה. את התואר השלישי למדה במחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, תחת הנחייתו של פרופ' אדוין סרוסי. כותרת עבודת הדוקטורט: תומורת במושרת האשכנזית במרחב הביתי: שירת זמירות שבת בציבור הדתי לאומי בישראל
מלגאית פוסט דוק בקבוצת האייקור: דעת המקום לחקר תרבויות של מקום בתרבות היהודית המודרנית 2015-2017.
ד"ר כהן צנטנר שימשה כמרצה וראש התוכנית לתואר שני במוזיקה יהודית במכון שכטר למדעי היהדות בין השנים 2016-2021.
בשנת 2019 הוזמנה כחוקרת אורחת במרכז לחקר מדעי היהדות באוניברסיטת אוקספורד לפרויקט מחקר בנושא המוסיקה היהודית בעת המודרנית המוקדמת.
נושא המחקר הנוכחי שלה, שעליו זכתה במענק ISF יחד עם ד"ר אביגיל וווד מאוניברסיטת חיפה, הוא: קול רוחני: משלך פרקטיקות מוסיקליות חדשות בקרב נשים דתיות בישראל.
מדוע בחרת להתמקד בתחום זה? מהן מטרותיך בהוראת התחום ומהי החשיבות בהמשך העמקת המחקר ובפיתוח הידע בתחום זה?
עוד כילדה ענינו אותי מקורות הלחנים ששרנו בבית הכנסת וזמירות השבת ששמעתי בשולחן המשפחתי. בעבודת הדוקטור שלי התמקדתי במוסיקה במעגל האינטימי המשפחתי ובשינויים שחלו ברפרטואר האשכנזי של לחני הזמירות עם העליה ארצה והמפגש עם קהילות מוסיקליות חדשות בארץ. מחקר אחר הקשור גם הוא לשירה המשפחתית בשולחן השבת בחן את לחני שיר המעלות (תהלים קכ"ו) ששרים יהודי גרמניה בישראל כאתר של זיכרון של קהילה ומקום.
הסתכלות מעמיקה במעגלי השתייכות ששירה משותפת מבטאת או במקומות אליהם משייך את עצמו האדם כשהוא או היא שרים לחן מסורתי מענינים אותי לא רק בהקשרים של קהילות מוסיקליות אלא בהבנה כי רפרטוארים תמיד נבנים על בסיס משא ומתן בין האישי והקולקטיבי. חקר המוסיקה המסורתית בישראל והגילומים המחודשים שלה בישראל כיום מרתקים אותי. המוסיקה של קהילות ישראל משמשת כיום כחומר ביד היוצר אם במרחב הציבורי כמוסיקה של "בית אבא" ואם כאלטרנטיבה לריענון ולחידוש התפילה בתוך מסגרות שמרניות יותר של בית הכנסת, כאשר לחנים מקהילה אחרת משולבים בתוך ליטורגיה קיימת. עסקתי בכך במחקר על קהילות עכשויות בארץ המשלבות מסורות מוסיקליות אשכנזיות וספרדיות מפרספקטיבה היסטורית.
המוסיקליות הגוברת והולכת של המרחבים הציבוריים בישראל ובמיוחד השילוב של מוסיקה מסורתית בתוכם עם כל הסמליות והמטען שלה, מרתקים בעיניי ומהוים כר פורה למחקר כדי להבין טוב יותר את עצמנו ואת התהליכים שאנחנו חלק מהם.
מהו לדעתך הערך המוסף של לימודי מדעי הרוח?
מדעי הרוח הנמצאים כיום באיזשהו משבר הם חיוניים בעיניי להעמקת ההבנה והקשב שלנו למקומות היצירתיים והמורכבים יותר של נפש האדם. חקר המוסיקה בחיי היום יום ובאירועים מיוחדים שאותם אדם צורך או מבצע יכול לעזור לנו להבין טוב יותר מלבד על העדפותיו האישיות, גם על השתייכות קהילתית וזהות אישית וקולקטיבית, על הפוקנציה שבהם אדם משתמש במוסיקה כגורם ממריץ או מרגיע, מאזכר או מחדש ועל פן נוסף באישיותו שלא היינו יודעים אילולא כן.
מה מייחד את הלימודים במחלקה ובאוניברסיטת בר־אילן בתחום שלך?
המחלקה למוזיקה היא מקום טבעי עבורי, כמו שגדלה מתוך המחלקה ותמיד שאפה לחזור אליה. הסטודנטים הסקרנים, סגל המרצים המגוון, והעובדה שבכל שעה משעות היום נשמעים מוסיקה במסדרונות יחד עם החשיבות שניתנים במחלקה לאתנומוסיקולוגיה ומוסיקה יהודית, כל אלה הופכים את המחלקה למוזיקה למקום של חוויה, למידה ומחקר שבו אני מרגישה בבית.
עם כל השמחה שבלדבר על מוסיקה ולחקור אותה, אין כמו לעשות וללמד מוסיקה. אני שמחה להוביל אנסמבל קולי ייחודי במחלקה למוזיקה שבו אנחנו לומדים לבצע רפרטואר של ניגוני ריקוד ושמחה, ניגוני התוועדות ודבקות מן החצרות החסידיות השונות מתוך הבנת הקונטקסט שבו הם מבוצעים והפעולה שהם אמורים לפעול על פי מחשבת החסידות.
בנוסף אני משמשת לעיתים כשליחת ציבור וקוראת בתורה, בהפטרה ובמגילת אסתר. בשנת 2018 הקמתי יחד עם צוות ברוך כשרון, את תוכנית "אשירה תהילות" להכשרת ציבור. שימשתי כראש המסלול האשכנזי יחד עם הרב אורי קרויזר ואני ממשיכה ללמד בו שיעורים על נוסח התפילה האשכנזי עד היום. בתוכנית לימדנו על נוסח התפילה האשכנזי ועל הנוסחאות המוסיקליות המאפיינות את התפילות השבת. שמחתי לקחת חלק בתוכנית שמנגישה את הובלת התפילה לציבורים חדשים ובעיקר לנשים, בעידן שבו מתרחבות המסגרות שבהן נשים יכולות להוביל כיום תפילה בישראל. כחוקרת אני מאמינה שביצוע והוראה של נוסח התפילה האשכנזי מעמיקות את ההבנה שלי בו באופן שהמחקר העיוני לא יכול לעשות.
מחקר
מענקי מחקר, פרסים ומינויים:
Recipient of Israel Science foundation 2022 personal research grant, with Dr Abigail Wood, senior lecturer at Haifa University. Research topic: Embodying spiritual sound: new musical practices among religious Jewish-Israeli women
Memorial Foundation for Jewish Culture fellowship grant 2017-2018
Daat Hamakom post-doctoral fellowship in the study of cultures of place in the modern Jewish World, 2015-2017
Post-doctoral Research Grant of The Leonid Nevzlin Research Center for Russian and Eastern European Jewry, Hebrew University, 2014
Ben-Zvi Institution Prize for Research of Eastern communities, for outstanding MA thesis, 2006
קורסים
מבוא למוסיקה בתרבויות העולם
סוגיות במוסיקה בתרבויות העולם
מבוא למוסיקה בקהילות ישראל
סוגיות בחקר מוסיקה בקהילות ישראל
מרכיבים של זהות יהודית במוסיקה הפופולרית הישראלית
אנסמבל קולי: הניגון החסידי
[בתשפ"ב: פיתוח שמיעה 1
מפגשים מוסיקליים בין אשכנזים וספרדים]
פירסומים
Articles in Periodicals
"המימד הקהילתי של זמירות השבת בציבור הדתי לאומי בישראל" בתוך ציונות דתית כרך ח תשפ”ב עמ’ 133-162."Hameimad ha kehilati shel z'mirot hashabbat batzibur hadat leumi" (The communal aspect of singing Zemiroth in the religious Zionist sector) in Ziyonut Datit 8 (2022): pp. 133-162.
"The secret of many voices": Blended prayers in Israel from a historical perspective” in Kenishta: Studies of the Synagogue World, vol. 5 (2022, in print).
"Resounding Ritual Time and Place: Psalm 126 in the German-Jewish Tradition" in Hebrew Studies , vol. 60, 2019: pp. 223-254
"ניגונים עתיקים לחברה חדשה: זמירות שבת אצל בני עקיבא וצעירי הציונות הדתית" בתוך עיונים בתקומת ישראל 6 מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות (2014) עמ' 713-740. "Nigunim Atikim leChevra Chadasha: Zemirot Shabbat etzel Bnei Akiva vetzeirey hatzionut hadatit" [Ancient Melodies for a New Society: Zemirot Shabbat among Bnei Akiva and Religious Zionist Youth] in Studies in Israeli and Modern Jewish Society, vol. 6, Ben-Gurion Research Institute for the Study of Israel and Zionism, 2014. pp. 713-740.
"Singing the Bible with a Modern Inflection: Biblical Aspects in Israeli Popular Music" in Journal of Synagogue Music. Vol. 34 (Fall 2009): 171-198.
Crossing Over; Sephardic Influences in the Liturgy of Ashkenaz Orthodox Jews of London (VDM Verlag, 2008)
“Sephardic influences in the Liturgy of the Ashkenazi Orthodox Jews in England” in Journal of Synagogue Music, Vol. 32 (Fall 2007): 177-187.
Articles and Chapters in Books
"Singing at the Sabbath Table: Zemiroth as a Family History, " In The Oxford Handbook of Jewish Music Studies, ed. Tina Fruhauf (2022: in print)
“Attah Echad: milachan Ashkenazi leshir Ivri lelachan liturgi" [Attah Echad-from an Ashkenazi melody to a Hebrew folksong to a liturgical tune] in Histaglut vesgulot bemuzika yehudit, ed. Yuval Shaked, Haifa University Press, 2015. pp. 55-68.
תאריך עדכון אחרון : 29/01/2023
